רש"י על ראש השנה ט״ז

1 מתני' בארבעה פרקים - בשנה העולם נידון כו':

2 כבני מרון - מפרש בגמ':

3 שנאמר היוצר יחד לבם וגו' - בגמ' מפרש ליה:

4 גמ' אילימא הא תבואה דקיימא - השתא במחובר ומוכנת לקצור:

5 הרפתקי - מקרות:

6 דעדו עלה - שעברו עליה:

7 דמזדרעא. שעתיד לזרוע במרחשון הבא:

8 דחד דינא - פעם אחת:

9 קרי - כגון ברד או שדפון:

10 נידונית לשעבר - קודם שנזרעה דהיינו פסח של אשתקד:

11 נידונת להבא - בפסח שאחר זריעתה:

12 נידון לשעבר - וביוה"כ של אשתקד נגזר עליו:

13 להבא - ביוה"כ שעבר עכשיו בקרוב וכן לשון משנה במסכת נדרים דף ס. קונם יין שאיני טועם חדש זה אסור בכל החדש כולו ור"ח להבא הוא ר"ח שעבר עתה בקרוב ומשום דקרי לההוא אשתקד שעבר קרי להאי דלקמיה להבא:

14 תרי דיני מיתדנא - קודם זריעתה וסמוך לקציר:

15 כי חזי איניש דמצלח זרעא אפלא - חטה וכוסמת שנזרעין במרחשון שאין ממהרין להתבשל:

16 ליקדים וליזרע חרפא - השעורה ממהרת להתבשל וזורעים אותה בשבט ואדר דכיון דאפלא מצלח שמע מינה לטובה נידון בפסח שעבר לפיכך ימהר לזרוע בזריעה שניה:

17 דעד דמטי למידייניה - בפסח הבא:

18 קדים סליק - וגדל קצת ואינו ממהר שוב להתקלקל:

19 וכי קתני מתניתין - ארבעה פרקים אגזר דין:

20 קשיא אדם - דתני מתני' בר"ה ורבי יהודה ביוה"כ אמר:

21 וכי קתני מתניתין - ארבעה פרקים:

22 אתחילת דין - אבל אגזר דין דאדם ביוה"כ:

23 אנן הכי קאמרינן - הכי קשיא לן:

24 כרבי נתן מ"ט לא אמר - משום דקסבר בחינה אין זה דין אלא בודק במעשיו הלכך בדידיה נמי תיקשי לך פקידה עיוני בעלמא הוא:

25 אקצירי ואמריעי - מפרש במסכת נדרים דף מט: קצירי חולים מריעי ת"ח שהן תשושי כח:

26 כר' יוסי - דאמר אדם נידון בכל יום ויתפלל שידונו אותו לזכות ולא יקנסוהו מיתה דאי כרבנן דאמרי אין נידון אלא בר"ה הרי כבר נקנסה עליו:

27 שהפסח זמן תבואה הוא - זמן שהתבואה נידונת בו:

28 שתי הלחם - ירצו על פירות האילן שהן מתירין להביא בכורים שאין מביאין בכורים קודם לעצרת דכתיב שמות ל״ד:כ״ב בכורי קציר חטים ואני שמעתי דרבי יהודה לטעמיה דהא אזלא כמאן דאמר בסנהדרין דף ע: עץ שאכל אדם הראשון חטה היתה:

29 כדי לערבב - שלא ישטין כשישמע ישראל מחבבין את המצות מסתתמין דבריו:

30 שרשה בתחלתה - שישראל עושין עצמן רשין בר"ה לדבר תחנונים ותפלה כענין שנאמר תחנונים ידבר רש משלי י״ח:כ״ג:

31 של אותה שעה - ואפילו הוא עתיד להרשיע לאחר זמן:

32 שנאמר באשר הוא שם - ומצינו בבראשית רבה אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבש"ע מי שעתידין בניו להמית את בניך בצמא אתה מעלה לו באר שנא' ישעיהו כ״א:י״ד משא בערב וגו' לקראת צמא התיו מים שהיו מוציאין לקראת הגולים מיני מלוחים ונודות נפוחים וכו' כדאיתא התם אמר להם השעה צדיק הוא או רשע אמרו לו צדיק אמר להם באשר הוא שם איני דן את העולם אלא בשעתו:

33 קיר נטוי - ועובר תחתיו מזכיר עוונותיו שאומר כלום ראוי זה ליעשות לו נס ומתוך כך הוא נבדק:

34 ועיון תפילה - סומך על תפילתו שתהא נשמעת ומתאמץ לכוין לבו:

35 מוסר דין - כמו ישפוט ה' ביני וביניך בראשית ט״ז:ה׳-ו׳ אומרים כלום ראוי הוא שיענש חבירו על ידו:

36 ויבא אברהם וגו' - הוא קבר אותה:

37 שינוי מעשה - שב מרעתו:

38 ובנבלתם לא תגעו - וברגל משתעי קרא כדמפרש ואזיל לקמיה בברייתא:

39 שלשה ספרים - ספרי זכרון של מעשה הבריות:

40 ליום הדין - כשיחיו המתים:

41 רשעים גמורים - רובם עונות:

42 בינוניים - מחצה על מחצה: